חברות האופנה בצל משבר הקורונה

שבוע טוב חברים,

הבוקר נדון בקמעונאיות האופנה בצל משבר הקורונה.
באיזה מצב חברות האופנה נכנסו למשבר? האם הן בכלל זכאיות לתמיכה ממשלתית? ומדוע הפיצוי לא יחזיר עובדים מחל"ת?



נכנסנו כך (למשבר הקורונה)

המסחר המקוון והשמיים הפתוחים הביאו לכך שאווירת המשבר ריחפה מעל ענף האופנה הרבה לפני ההנחיות לסגור את הקניונים.

מחירי המניות של החברות בענף האופנה מהווים עדות למצבן הבעייתי ערב משבר הקורונה.
בשנת 2019, מניית קסטרו צנחה ב-44.1%, שווי השוק של גולף נחתך ב-40.9%, והמשביר איבדה 35.2% מערכה.
הקטסטרופה במניות האופנה מתרחשת שעה שבאותה שנה מדד ת"א 125 דווקא טיפס ועלה ב-21.3%.
המקרה החריג בענף האופנה הוא זה של פוקס, שהמניה שלה עלתה בשנת 2019 ב-95%.

השינוי במניות קמעונאיות האופנה ב-2019

קמעונאיות אופנה 2019

פוקס היא היוצאת מהכלל שאינה מעידה על הכלל.
זה ניכר לא רק בתשואת המניות של החברות בענף, אלא גם במדיניות חלוקת הדיבידנד שלהן.
בשנים 2019-2018 בעלי המניות של פוקס נהנו מדיבידנדים בהיקף מצטבר של 141 מיליון שקל.
קסטרו חילקה באותה תקופה דיבידנד של 25 מיליון שקל (זה קרה לפני שנתיים)
גולף והמשביר לא חילקו ולו שקל אחד לבעלי המניות שלהן.

רק להשלמת התמונה, ב-11 במרץ פוקס הכריזה על חלוקת דיבידנד נוסף של 49 מיליון שקל,
אולם ההחלטה הזאת הוקפאה כעבור ארבעה ימים לאור הנחיות הממשלה לסגירת החנויות בקניונים.

מדיניות חלוקת הדיבידנדים היא השתקפות של רווחי החברות.
הרווח הנקי של פוקס ב-2019 הגיע ל-243 מיליון שקל.
השורה התחתונה המצרפית של יתר שלוש החברות מסתכמת בהפסד של 95 מיליון שקל.

עיקרי התוצאות העסקיות של קמעונאיות האופנה ב-2019

קמעונאיות האופנה תוצאות 2019

האם החברות קסטרו, גולף והמשביר בסכנת קריסה בטווח הזמן המידי? בהחלט לא.
דווקא בגלל האווירה המשברית שמאפיינת את ענף האופנה, החברות נכנסו למשבר ברמת מוכנות סבירה.
המוכנות הזאת באה לידי ביטוי ביתרות המזומנים הגבוהות של החברות שדומות בהיקפן לחוב הפיננסי שלהן.
למעט המשביר, לחברות פוקס, קסטרו וגולף יש נכסים שוטפים שעולים בערכם על ההתחייבויות השוטפות שלהן.

ההון החוזר של קמעונאיות האופנה (במיליוני שקל)
ללא ניטרול תקן IFRS 16 – חכירות

קמעונאיות אופנה הון חוזר

זה לא אומר שהכל דבש בממלכות של רוטר, ברוקמאיר ושביט.
על חברות האופנה רובצות גם התחייבויות לא פיננסיות, ובראשן תשלומי שכר דירה ותשלומים לספקים שמממנים את הפעילות של הקמעונאים בתנאים של שוטף פלוס דבר איתי אחרי הקורונה. התחייבויות האלו רק הוקפאו, הן לא התאדו. גם הנכסים של חברות האופנה לא בהכרח מופיעים בשווי ההוגן שלהם. סביר להניח שהמלאי שמעלה אבק על המדפים איבד מערכו ואינו עוד כתמול שלשום.
בשורה התחתונה -חברות האופנה ערוכות ליום סגריר, אבל היכולת שלהן להתמודד עם שבועות של צינה מוגבלת.


חילוץ או פיצוי?

האם התמיכה הממשלתית היא "חילוץ" (אירוע שמחייב בחינה של כל עסק בנפרד) או "פיצוי" (מהלך שמייתר כל דיון במצב הפיננסי הייחודי של כל החברה)?

אם נבחן את המענקים שהמדינה כבר חילקה לעצמאים ואת מענקי הפיצויים על אובדן הכנסות שיחולקו לעסקים הקטנים נמצא שבמשרד האוצר לא מבחינים בין עסקים מצליחים שצברו "שכבת שומן" או עצמאים אמידים שצברו הון רב, לבין כאלו שלא יכולים לשרוד אפילו חודש אחד בלי תמיכת המדינה. כולם חוברו למכונת ההנשמה הכלכלית, וכולם זכו לסיוע ממשלתי שוויוני ללא הבדל מחזור, מאזן ורווח.
מכאן שהמדינה מתייחסת לתשלומים שהועברו על ידה לא כ"חילוץ" אלא כ"פיצוי".

אם בפיצוי עסקינן, כשאנחנו באים לדון בזכאות לתמיכה ממשלתית הגודל לא קובע, וגם לאיתנות הפיננסית של העסק אין משמעות.
קל וחומר לנוכח העובדה שחברות האופנה קסטרו, גולף והמשביר לא במצב מזהיר, בלשון המעטה.
הן סובלות מ"מחלות רקע" וסוחבות תסמינים של משבר שהופיעו לפני הקורונה.

הדברים האלו נכונים לרוב החברות בענף, למעט פוקס שבשליטת ובניהול הראל ויזל ש"חוטאת" במצב פיננסי מזהיר, אבל כפי שנאמר בפרשת קורח, "האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?"

עמדתי (הלא פופולרית) היא שכמו שהמדינה לא מבחינה בין עסקים קטנים מצליחים לעסקים קטנים כושלים, או בין עצמאים אמידים לעצמאים שלא יכולים לגמור את החודש, כך צריך לנהוג גם ביחס לקמעונאים הגדולים.


העובדים במרכז

המשא ומתן בין משרד האוצר לקמעונאים יש לא מעט מחלוקות, אבל על דבר אחד יש הסכמה: שני הצדדים שמים את העובדים במרכז.

במשרד האוצר מבקשים לקבוע שהמפתח לפיצוי שיקבלו הקמעונאים יקבע על פי מספר העובדים שיחזרו מהחופשה ללא תשלום שנכפתה עליהם.
זאת מתוך שאיפה מבורכת לצמצם עד כמה שניתן את מספר העובדים שיצאו ממעגל העבודה.

המעסיקים מאיימים לא לחזור לפעילות ולהשאיר את כל העובדים בחל"ת.
זאת מתוך מטרה לגיטימית לקבל פיצוי הולם על ההוצאות שנכפו עליהם לנוכח ההנחיות לסגור את הקניונים.

המודל שמונח היום על השולחן, תשלום של כ-6,000 שקל עבור כל עובד שיוחזר לעבודתו, יכול היה להיות אפקטיבי רק אם גם הפעילות העסקית במרכזים המסחריים תחזור לרמתה ערב המשבר. אלא שלפי כל ההערכות, וגם על סמך הנתונים הראשוניים מהחניות שכבר נפתחו במרכזים הפתוחים, לפחות בטווח הקצר צפויה פגיעה משמעותית בפדיונות הקמעונאים. בתרחיש שהפדיון הממוצע יעמוד על 50% מזה שנרשם בתקופה המקבילה, לא סביר שהקמעונאים יחזירו 100% מהעובדים שהוציאו לחל"ת.

מכאן שהפרמטר המוביל בהחלטה אם להחזיר עובדים מחל"ת או להאריך את החופשה הכפויה הוא הפדיונות בחנויות.
הנחיות משרד הבריאות (ניטור מבקרים, הגבלת מספר הלקוחות ועוד) לא משאירות הרבה מקום לאופטימית בשלב הזה.

שבוע טוב ובריאות לכולם,
יניב רחימי


תכנים חדשים בבלוג אג"ח פתוחים באופן בלעדי במשך שבוע רק לחברים במועדון אג"ח – CluBond.
הצטרפו למועדון אג"ח – CluBond וקבלו גישה לתכנים מקצועיים ועדכונים על פוסטים חדשים.

שלב ראשון: מוסיפים לאנשי הקשר בנייד את המספר 0504-233-113.
שלב שני: שולחים הודעת וואטסאפ עם שם מלא ועם המילה "צרף".
שלב שלישי: מקבלים הודעת אישור בוואטסאפ עם קוד הגישה.


אין לראות בפוסט זה ייעוץ / שיווק השקעות המותאם אישית וספציפית ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים. האמור לעיל הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה.

תגובות