בחירות 2019 – אגח ממשלתיות

הן נחשבות להשקעה סולידית ומשעממת, אבל מתחילת השנה הן הניבו תשואות דו ספרתיות.
אגרות החוב הממשלתיות הפכו בשנת 2019 ללהיט החם של הבורסה הישראלית.
האם השילוב של רווח גבוה באריזה של סיכון נמוך, יכול לחזור על עצמו?

משעממת, אבל לפניך

אגרות החוב הממשלתיות הארוכות זינקו מתחילת השנה ב-20% בממוצע.
בראש הטבלה נמצא מדד אג"ח ממשלתי בריבית קבועה 10+ שזינק מתחילת השנה ב-22%.
כשאגרות חוב ממשלתיות בעולם נסחרות בתשואה שלילית, אג"ח של מדינת ישראל נראה כמו מציאה.

אגח ממשלתי 2019

מתחילת השנה ירדו תשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות בשיעור ממוצע של אחוז אחד.
כך לדוגמא, אג"ח ממשלתי  שקלי 0347 שנסחר היום בתשואה של 2.3% נסחר בתחילת השנה בתשואה של 3.4%,
ואג"ח ממשלתי צמוד 0545 שנסחר היום בתשואה של 1.0% נסחר בתחילת השנה בתשואה של 1.8%.

אריזה של נכס חסר סיכון

העלייה החדה שנרשמה במדדי אגרות החוב הממשלתיות עלולה ליצור את הרושם המוטעה שניתן ליהנות מתשואה גבוהה ללא ליטול סיכון.
זאת בשעה שהמסקנה המתבקשת הפוכה, והזינוק שרשמו אגרות החוב הממשלתיות הארוכות דווקא מהווה הוכחה לכך שלא ניתן להתייחס אליהן כנכס חסר סיכון.

לא רק למטבע יש שני צדדים, גם לתשואת אגרות החוב.
בדיוק באותו אופן שבו ירידת התשואה הביאה לזינוק חד במחירי אגרות החוב הארוכות, כך עליית התשואה תביא בהכרח לצניחה בערכן.
"בית הקברות" של שוק ההון מלא שמשקיעים שהימרו נגד המגמה היורדת שמאפיינת את הריבית והתשואות בעשור האחרון.
העובדה הזאת צריכה ללמד אותנו שמגמות יכולות להימשך לאורך זמן ולהזכיר עד כמה הניסיון לתזמן שינוי בהן עלול להיות הרסני.
אבל אין די באי התממשות הסיכון העצום שטמון בעליית הריבית להשכיח מהמשקיעים את עצם קיומו.

תזכורת לכך קיבלנו בחודש האחרון, שבמהלכו נרשמה עליה קלה בתשואות האג"ח שגררה ירידה של 4.4% במחיר של אג"ח ממשלתי שקלי 0347.
זאת ירידה זניחה ביחס לעליה החדה שהממשלתיות רשמו מתחילת השנה, אבל היא כואבת למי שנזכר להצטרף לחגיגה בשלב מאוחר מדי.

שפיות יחסית

הזינוק שנרשם השנה במחרי האג"ח הממשלתיות הארוכות חריג, אך האם הוא חד פעמי? לא בהכרח.
כפי שתשואות האג"ח השקלית הארוכה ירדה לרמה של 2.3%, היא יכולה לרדת באחוז נוסף ולהניב למחזיקים בה רווחי הון גבוהים בשיעור דו ספרתי.
בעולם שבו אגרות חוב של מדינות נסחרות בתשואה שלילית, התשואה הנמוכה אך חיובית של הממשלתיות בישראל נהנית ממעמד של שפיות יחסית.

מה מאיים על קרנבל התשואות בשוק האג"ח?
מספרים כי בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל פנו אזרחים מודאגים לשר האוצר דאז פנחס ספיר, ואמרו לו שיש בצורת.
נבהל ספיר ושאל "היכן הבצורת?"
כשהשיבו לו "בחבל לכיש", פלט שר האוצר אנחת רווחה ואמר "נרגעתי, חשבתי שבמערב התיכון באמריקה".

המשקיעים בישראל צריכים להיות ערניים להתפתחויות מעבר לים. שם נקבעת המגמה.
שוק החוב בישראל הוא אי קטן באוקיינוס הגלובלי, כפי שהטיב לנסח ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, לוי אשכול "כשארצות הברית מתעטשת, ישראל חוטפת דלקת ריאות".
ירידת התשואות בארה"ב הקדימה את המהלך החד בבורסה בישראל, וסביר להניח ששינוי המגמה מעבר לים יהיה הטריגר שיביא לכך שגם המוזיקה בשוק ההון המקומי תפסק.

אהבתם את הפוסט? ספרו לחברים שלכם!

הקורא משה בן שטרית הפנה את תשומת לבי לפער שנפתח לאחרונה בין תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לבין תשואת אג"ח של ממשלת ישראל.
פער התשואות באג"ח ל-10 שנים עומד היום על 0.8% (ארה"ב – 1.9%; ישראל 1.1%).
בתחילת השנה הפער עמד על 0.4% בלבד (ארה"ב 2.7%; ישראל 2.3%).

הקורא עמי ארביב (מאינווסטור360) שלח לינק לכתבה מעניינת של יניב קוניס שהתפרסמה בגלובס ומצאתי לנכון לשתף גם אתכם:
על פי סקירה של FTSE ישראל עומדת בתנאי הסף של מדד הדגל בתחום האג"ח: WGBI (ראשי תיבות של World Government Bond Index).
יתכן שזאת אחת הסיבות לעוצמה היחסית שמפגין שוק האג"ח הממשלתי בישראל.

יום מצוין
יניב רחימי


תכנים חדשים בבלוג אג"ח פתוחים באופן בלעדי במשך שבוע רק לחברים במועדון אג"ח – CluBond.
הצטרפו למועדון אג"ח – CluBond וקבלו גישה לתכנים מקצועיים ועדכונים על פוסטים חדשים.

שלב ראשון: מוסיפים לאנשי הקשר בנייד את המספר 0504-233-113.
שלב שני: שולחים הודעת וואטסאפ עם שם מלא ועם המילה "צרף".
שלב שלישי: מקבלים הודעת אישור בוואטסאפ עם קוד הגישה.


אין לראות בפוסט זה ייעוץ / שיווק השקעות המותאם אישית וספציפית ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים. האמור לעיל הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה.

תגובות