מדריך דוח רווח והפסד – שאלות [פרק 10]

הגענו לפרק העשירי והאחרון במדריך דוח רווח והפסד בבלוג אג"ח.
תודה לכל הקוראים על שיתוף הפעולה הפורה – החל מתיקון שגיאות כתיב ועד התפלפלויות מקצועיות.
השתדלתי להשיב על כל השאלות ששלחתם אלי, פעמים שהתגובה הייתה מידית, ופעמים שהייתי צריך "להכין שיעורי בית".

הפוסט האחרון בסדרה מוקדש לשאלה אחת נבחרת (ולתשובה מורחבת) שמצאתי לנכון לשתף בה את כלל קוראי הבלוג.
כרגיל, הערות, הארות, תגובות ושאלות יתקבלו בברכה.


שערוך נכסים ודיבידנדים

איך רווח משערוך נכסים משפיע על היכולת של החברה לחלק דיבידנד?

רווחי שערוך הם רווחים בלתי ממומשים (Unrealized Evaluation Earnings), או כמו שהחבר'ה קוראים להם – "רווחים על הנייר".
כללי ה-IFRS מתירים לחברות להכיר ברווחים בלתי ממומשים וחוק החברות לא מונע את חלוקתם כדיבידנד.
(על רווחים והפסדים משערוך נכסים דברנו בפוסט רעשים [פרק 3])

חוק החברות מגדיר שני מבחנים לחלוקת דיבידנד (סעיף 302)

"חברה רשאית לבצע חלוקה מתוך רווחיה (להלן – מבחן הרווח), ובלבד שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן (להלן – מבחן יכולת הפרעון)."

א. מבחן הרווח
רווחי שערוך מגדילים באופן ישיר את יתרת הרווחים הראויים לחלוקה.
בדיוק כמו שהפסדי שערוך מקטינים את יתרת הרווחים הראויים לחלוקה.
(זה שהם נקראים "ראויים לחלוקה" לא אומר שבאמת ראוי לחלק אותם).

ב. מבחן יכולת הפירעון
חברות שמחלקות דיבידנדים המבוססים על רווחי שיערוך טוענות שהם משפרים באופן עקיף את כושר הפירעון שלהן.
למרות שרווחי שיערוך הם רק "רווחים על הנייר", הם מגדילים את שווי הנכסים במאזן של החברה.
בהנחה שהשערוכים מבוססים ואמינים, החברה יכולה למכור אותם כדי לפרוע את חובותיה.


סיכון מובהק ולא מתומחר

לא כל החברות מחלקות רווחים שמקורם בשערוך נכסים.
יש אפילו חברות בודדות שאימצו מדיניות דיבידנד לפיה הן ימנעו מלעשות כן.

מחקר מרתק של חטיבת המחקר בבנק ישראל בנושא "דיוודנדים מרווחים בלתי ממומשים והסיכון לחדלות פירעון" בחן האם חלוקת דיבידנדים מתוך רווחים בלתי ממומשים משפיעה על סיכון של פירמה להגיע לחדלות פירעון.

הממצאים לא מפתיעים, אך חשובים:
חלוקת דיבידנד מרווחים בלתי ממומשים מגדילה פי שלושה את הסיכון של הפירמה להגיע לחדלות פירעון.
עוד עולה מהמחקר שעלות החוב של פירמות שחילקו דיבידנדים מרווחים בלתי ממומשים אינה שונה מהותית מזו של פירמות שלא עשו זאת מעולם. במילים אחרות, הסיכון לא מתומחר בשוק האג"ח.

חלוקת דיבידנד מרווחי שיערוך
מתוך דוח המחקר של בנק ישראל

אם החוק פגם, למה לא לתקן אותו?

הואיל והוכח שחלוקת דיבידנד מרווחי שערוך מגדילה את הסיכון להגיע לחדלות פירעון;
והואיל וחוק החברות פגום (מאפשר חלוקת דיבידנד מרווחי שערוך);
השאלה המתבקשת היא – למה לא לסגור את הפרצה?

אז זהו, משרד המשפטים כבר הכין תזכיר חוק לפיו חישוב יתרת הרווחים הראויים לחלוקה ייעשה רק על בסיס רווחים ממומשים.
לפי תזכיר החוק, הרווחים הממומשים יחושבו על בסיס הרווחים החשבונאיים בדוחות הנפרדים של החברה, תוך נטרול רווחים לא ממומשים ונטרול סכומים שנזקפים לרווח כולל אחר, שמקטינים את ההון העצמי שלא דרך סעיף העודפים.

אלא מה? תזכיר החוק נותר בגדר תזכיר ולא זכה להפוך לחוק.
כפי הנראה, מי שאחראית לכך היא שרת המשפטים, איילת שקד, שהקפיאה את החוק בטרם נולד בטענה שהוא כרוך ברגולציה נוספת ושהנושא נמצא בבדיקת והערכת "עלות – תועלת".

חוק איסור דיבידנדים

נראה שאת הפוסט הזה אפשר לסכם עם המסקנה הבאה:
רווח משערוך נכסים משפר את היכולת של החברה לחלק דיבידנד בטווח הקצר,
כמו שחלוקת דיבידנד שמקורו ברווח משערוך נכסים פוגעת ביכולת של החברה לשרוד בטווח הארוך.

כאן תם מדריך דוח רווח והפסד.
אתם מוזמנים להמשיך לשלוח שאלות ולשתף בתובנות.
שאו ברכה,
יניב רחימי

לקבלת עדכונים בוואטסאפ על תכנים חדשים בבלוג אג"ח:
א. הוסף לאנשי הקשר שלך את המספר 0504-233-113
ב. שלח הודעת וואטסאפ עם שמך המלא ועם המילה "צרף"


הפרק הקודם בסדרה: מכפילים [פרק 9]

גאון ושבר בלוג אגח

אין לראות בפוסט זה ייעוץ / שיווק השקעות המותאם אישית וספציפית ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים. האמור לעיל הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה.

תגובות