ארבע הערות על גזר הדין של נוחי דנקנר

אתמול התפרסם פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור שהגישו נוחי דנקנר ואיתי שטרום.
אחרי שקראתי בעיון את המסמך בן 141 העמודים רציתי לשתף אתכם בכמה תובנות ותהיות:

1. ערעור הוא הימור
על הערעור כמשל לחייו של דנקנר
2. בין פרנקל להנדל
על אלו שהם גיבורים על חלשים
3. הוי זהיר ברשות
על רשות ניירות ערך והפרקליטות
4. הדתה שמדתה
על החיבור בין הדת לבית המשפט העליון

1. ערעור הוא הימור

תהפכו כל אבן ולא תמצאו אפילו בן אדם אחד שיבחר מרצונו החופשי להיות נתבע במשפט פלילי.
אולם בעוד שהתביעה בבית המשפט המחוזי נכפתה על נוחי דנקנר ואיתי שטרום,
הרי שהערעור שהשניים הגישו לבית המשפט העליון היה ביוזמתם.

ערעור הוא כמו הימור.
אתה יודע אין אתה נכנס (עונש מאסר בפועל של 24 חודשים לדנקנר, ו-12 לשטרום),
אבל לא יודע איך אתה תצא (עונש מאסר בפועל של 36 חודשים לדנקנר, ו-24 לשטרום).

הערעור הוא משל לסיפור חייו של נוחי דנקנר.
אדם שמייצג שילוב של ביטחון עצמי מופרז ואמונה מוחלטת בצדקת הדרך. הדרך שלו.
זה השילוב הקטלני שהביא את דנקנר להצלחה המסחררת אבל גם לנפילה המפוארת שבאה מיד לאחר מכן.
אלמלא הביטחון העצמי המופרז והאמונה המוחלטת בדרכו, דנקנר לא היה רוכש את השליטה באי.די.בי במיתון של 2003.
אלמלא הביטחון העצמי המופרז והאמונה המוחלטת בדרכו, דנקנר לא היה מתמנף בפרטי תוך שהוא נותן ערבויות אישיות.

להפסד של דנקנר בערעור יש שתי משמעויות מרכזיות:

אחת מהן גלויה לכולם ומרוחה בכל העיתונים –
גזר הדין של דנקנר הוחמר מ-24 חודשי מאסר ל-36 חודשי מאסר בפועל.
אגב, מצאתי שני יתרונות בעונש המאסר החדש:
כשהעונע הוא מאסר של שלוש שנים, קל הרבה יותר לחשב קיצור שליש על התנהגות טובה.
וגם, אם נחלק 108 ב-36, נקבל 3. והמבין יבין (108 הוא מספר המזל של נוחי דנקנר).

המשמעות השנייה סמויה מן העין –
אחרי שהרכב של שלושה שופטים בעליון אימץ פה אחד את ההכרעה של השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל אביב, דנקנר כבר יתקשה לטעון לחפותו ויתקשה עוד יותר לשכנע שבית המשפט טעה.

2. בין פרנקל להנדל

בינואר 2016 נרשמה נקודת השפל במעמדו הציבורי של נוחי דנקנר.
זה קרה כשהשף של מסעדת פרונטו, דיויד פרנקל, העלה תמונה לאינסטגרם וכתב:

"זה כנראה אחד הימים הטובים בחיים שלי. גם שתיתי רומנה קונטי סן ויוו 89 וגם גירשתי מהמסעדה שלי בפעם הראשונה בחיי לקוח שהוא גם היה פעם אדם חשוב במשק שהתנהג בביריונות לצוות שלי".

סביר להניח שחמש שנים קודם לכן השף פרנקל לא היה מעז לגרש את דנקנר מהמסעדה שלו, קל וחומר לרוץ ולספר על זה לחבר'ה.
אל תתפלאו אם בילוי של דנקנר במסעדת פרונטו חמש שנים קודם לכך היה מסתיים בבקשה מבוישת של פרנקל לתמונת סלפי, שאותה היה מפרסם בגאווה ברשתות החברתיות.

מה מביך יותר ממישהו שהוא גיבור על חלשים? מישהו שהוא גיבור על גיבורים אחרי שהם נחלשו.

מפרנקל השף נעבור להנדל השופט שכתב את החלק בפסק הדין שעוסק בערעור של דנקנר.
קשה לקרוא את פסק הדין בכלל, ואת ההחלטה להחמיר את גזר הדין בפרט, מבלי להרהר בשאלה:
האם גם השופטים בירושלים עשו צעד אחד רחוק מדי רק בגלל שמדובר בדנקנר?

השופט מינץ מתייחס לעובדה שהחמרת ענישה בערעורים היא אירוע חריג (עמוד 124, סעיף 26) ומסביר זאת כך:

"הלכה מושרשת היא, כי אין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בגזר דין שנקבע על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים שבהם נפלה טעות של ממש או כאשר העונש שנקבע סוטה ממדיניות הענישה הנהוגה או הראויה בנסיבות דומות… עיון בגזר הדין מלמד כי על אף שננקטה בו לשון חריפה נגד מעשיהם של דנקנר ושטרום ועל אף הדגשת הצורך המובהק במיגור עבריינות צווארון לבן בכלל ועבריינות בשוק ההון בפרט, גישה זו לא מצאה ביטוי הולם בעת גזירת העונשים, כפי שיפורט להלן".

3. הוי זהירין ברשות

בעוד שכלפי הבנקים, הפוליטיקאים, התקשורת ואחרים מופנית ביקורת (לדעתי מוצדקת בחלקה) ביחס ליחס המועדף שדנקנר נהנה ממנו, רשות ניירות ערך, ומי שעמד בראשה פרופ' שמואל האוזר, זוכים למחמאות על חשיפת המזימה שרקם מי שהיה האיש החזק במשק.

לדעתי, הרשות שחשפה את הפרשה והפרקליטות שניהלה את התביעה ראויים לכל המחמאות הללו.
אבל, בואו לא נתבלבל בעובדות, ובמילים אחרות, בואו לא נקדים את המאוחר.

רשות ניירות ערך חקרה את נוחי דנקנר לראשונה בחשד לעבירות תרמית בניירות ערך ועבירות נוספות ב-26 בנובמבר 2012.
באותם ימים אי.די.בי כבר מנהלת משא ומתן מול מחזיקי האג"ח על הסדר החוב.

פרקליטות מחוז תל אביב הודיעה שהיא שוקלת להגיש אישום בגין נגד דנקנר ב-6 בינואר 2014.
בדיוק יום אחד אחרי שבית המשפט מאשר את העברת השליטה באי.די.בי מידיו של דנקנר לאלו של אלשטיין ובן-משה.

נסכם במשנה ג, פרק ב במסכת אבות:

"הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצרֶךְ עַצְמָן.
נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן.
וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ."

4. הדתה שמדתה

פסק הדין של שלושת שופטי בית המשפט העליון (הנדל, קרא, מינץ) נפתח עם ציטוט מספר ויקרא.
שורו, הביטו וראו:

הנדל ויקרא הדתה

למה אני מספר לכם את זה?
(חוץ מהסיבה הברורה שאני הקטן מרבה לשלב מהמקורות היהודיים)
כי ברור לכל ילד שיש מתאם גבוה בין אלו שטוענים להדתה, לבין אלו שטוענים לפגיעה בבית המשפט העליון.
אז כששופטי בית המשפט העליון פותחים את פסק הדין עם ציטוט מספר ויקרא, ובהמשך מקדישים פרק ל"עבירות תרמית במשפט העברי" ומצטטים שם את הנשר הגדול, הלוא הוא הרמב"ם, אני מתחזק באמונתי שלא רק ששני העולמות אינם מנוגדים, אלא בהם משלימים זה את זה.

סופ"ש נעים
יניב רחימי


לקבלת עדכונים בוואטסאפ על תכנים חדשים בבלוג אג"ח:
א. הוסף לאנשי הקשר שלך את המספר 0504-233-113
ב. שלח הודעת וואטסאפ עם שמך המלא ועם המילה "צרף"


גאון ושבר בלוג אגח

אין לראות בפוסט זה ייעוץ / שיווק השקעות המותאם אישית וספציפית ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים. האמור לעיל הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה.

תגובות