1. דיבידנד זה טוב
ולכל הפחות, דיבידנד זה לא בהכרח דבר רע.
נהפוך הוא. זאת דרכה הלגיטימית של הפירמה לחלוק את פרות ההצלחה עם בעלי המניות באופן שוויוני.
זאת בתנאי שחלוקת הדיבידנד נעשית בשיקול דעת, בשים לב למכלול הגורמים, הן המשפטיים והן הכלכליים.
2. מדיניות חלוקת דיבידנד – הדור הבא
במאי 2014 אימץ הדירקטוריון של שיכון ובינוי מדיניות חלוקת דיבידנד.
זהו צעד מבורך לכשעצמו, שכן הוא מספק שקיפות ומידה מסוימת של ודאות לבעלי המניות ולנושים כאחד.
ע"פ המדיניות של שיכון ובינוי, "החברה תחלק מדי שנה 70% מתוך רווחיה השנתיים הראויים לחלוקה…"
עם פרסום הדו"ח השנתי, ואחרי שחילקה בשנת 2015 דיבידנד בסך 180 מיליון שקל, הכריזה שיכון ובינוי על חלוקת דיבידנד נוסף, הפעם של 25 מיליון שקל. להשלמת התמונה, יצוין שאחרי הדיבידנד, יתרת הרווחים הראויים לחלוקה תסתכם ב-945 מיליון שקל.
איפה הבעיה?
מדיניות חלוקת הדיבידנד נשענת על הרווח השנתי, ולא על תזרים המזומנים.
יום יבוא, ואף אם ירחק זה היום, דירקטוריונים יאמצו מדיניות חלוקת דיבידנדים המבוססת על תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, ולא על הרווח הנקי, יציר כפיה של החשבונאות.
החלפת הרווח הנקי בתזרים המזומנים כפרמטר מוביל לחלוקת דיבידנד תמנע גם חלוקות המבוססות על שערוכים ושאר מרעין בישין. שמושכלת יסוד היא שתזרים המזומנים מנטרל את הרעשים והפורענויות שדוח רווח והפסד לוקה בהם.
יאמר בקול ברור, מדינות הדיבידנד של שיכון ובינוי לא חורגת מהמקובל בשוק ההון.
העובדה הזאת לא צריכה לנחם. ההיפך הוא הנכון. יש בה כדי להצביע על בעיה שהיא בגדר תופעה.
3. תזרים שלילי + דיבידנד + גיוס חוב = שילוב בעייתי
אם אכן מדובר בתופעה רחבה, מדוע דווקא שיכון ובינוי נבחרה "לככב" בפוסט?
ובכן, שיכון ובינוי זכתה בכבוד המפוקפק לשמש כדוגמא "הודות" לשילוב הבעייתי של חלוקת דיבידנדים עם תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת וגיוס חוב.
הרווח השנתי של שיכון ובינוי בשנת 2015 הסתכם ב-426 מיליון שקל, בדומה לזה שנרשם אשתקד.
אולם תזרים המזומנים של שיכון ובינוי צנח ב-665 מיליון שקל והסתכם במינוס 358 מיליון שקל.
ההרעה בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת נובעת בעיקר מעליה ביתרת הלקוחות במגזר תשתית ובניה בחו"ל (בסך של כ- 411
מיליון שקל) הנובעת מעיכובים בגביה בפעילות הקבוצה באפריקה (בעיקר בניגריה).
הקורא הנבון וודאי יתהה, אם תזרים המוזמנים של שיכון ובינוי היה שלילי, מניין המזומנים ששימשו לצורך חלוקת הדיבידנד בשנת 2015? ובכן, התשובה לכך נמצאת בתזרים המזומנים מפעילות מימון שמצביע על קבלת הלוואות לזמן ארוך והנפקת אג"ח בסך של כ-1,718 מיליון שקל בשנת 2015.
הודות לגיוסי החוב, יתרת המזומנים ושווי מזומנים בסוף 2015 הסתכמה ב-1.9 מיליארד שקל.
רוצה לומר, שיכון ובינוי לא תקרוס בגלל דיבידנד של 25 מיליון שקל. זה לא מה שישבור את הקבוצה.
באותה מידה, זה גם לא מה שיעשה את בעלי המניות שלה לעשירים (תשואת דיבידנד לא משמעותית).
דווקא מהסיבות האלו לא ברור מה הדחיפות ואיזה משמעות יש לחלוקה בתקופה של תזרים שלילי.
4. איתות חיובי מניגריה
בסמוך למועד פרסום הדו"ח הכספי של שיכון ובינוי אושר סוף כל סוף התקציב של ממשלת ניגריה.
על פי הדיווחים, בתקציב מתוכננת עליה של 36% בהוצאות הממשלה, כשחלק משמעותי מהעליה מתוכנן להיות מופנה להשקעות בתחומי התשתית. אישור התקציב בניגריה עשוי להחזיר עטרה ליושנה בפעילות של שיכון ובינוי ביבשת השחורה, ולמצער להביא לירידה משמעותית בהיקף החובות הפתוחים של ממשלת ניגריה כלפי שיכון ובינוי.
בינתיים, יתרת החובות הפתוחים מול ממשלת ניגריה הסתכמה בסוף 2015 ב-468 מיליון שקל, לעומת 254 מיליון שקל אשתקד. בהתחשב בנסיבות הוחלט בשיכון ובינוי לבחון מחדש את החוב של ממשלת ניגריה ולכלול בדו"חות הכספיים הפחתה של 39 מיליון שקל.
כל עוד לא הוכרז חזל"ש בניגריה והסכר שחוסם את התקציבים עודנו עומד וניצב, מוטב שהדירקטוריון של שיכון ובינוי יבחן מחדש גם את מדיניות חלוקת הדיבידנדים של החברה. קל הרבה יותר לחלק סכומים גדולים בעתיד מאשר להחזיר דיבידנדים שכבר חולקו.
אקונה מטטה
יניב רחימי
אין לראות בפוסט זה ייעוץ / שיווק השקעות או תחליף לייעוץ / שיווק השקעות המתואמת אישית וספציפית ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים. האמור לעיל הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. לכותב אין עניין אישי בנושא הכתבה. הכותב מספק שירותי מחקר לקרנות גידור ולגופים מוסדיים שמחזיקים או עשויים להחזיק בניירות ערך או בנכסים הפיננסיים המוזכרים בבלוג. הקפידו לקרוא בעיון את תנאי השימוש באתר.
