עופר קוטלר – פורש בשיא (של שיכון ובינוי)
ה-16 באוגוסט 2015 הוא תאריך דרמטי עבור המשקיעים במניות של שיכון ובינוי. קו פרשת מים בחייה של החברה שבשליטת שרי אריסון. במשך שלוש שנים זינק שווי השוק של שיכון ובינוי ב-116% , 
עד שהגיע לשיא של כל הזמנים ב-16/8/2015. מאז הספיקה המניה לצנוח ב-29% תוך פחות מארבעה חודשים.
ועוד משהו לגבי התאריך הזה, באותו יום דווח על כך שמנכ"ל שיכון ובינוי, עופר קוטלר, יסיים את תפקידו אחרי שבע שנים וחצי .
"החברה הגיעה לסיכום עם מנכ"ל החברה מר עופר קוטלר, בדבר פרישתו המוסכמת מתפקיד המנכ"ל, נוכח רצונו של מר קוטלר לפרוש מתפקידו".
התלות של שיכון ובינוי בניגריה
הנושא המרכזי שמעיב על שיכון ובינוי הוא המצב הבעייתי בניגריה. בחודש מרץ פורסם כאן פוסט שנקרא "6 הערות על הדו"ח השנתי של שיכון ובינוי" ובו צוין שבשנים 2014-2013 ממשלת ניגריה הייתה אחראית על כ-20% מסך ההכנסות של קבוצת שיכון ובינוי, ונכתב במפורש ש"צניחת מחירי הנפט בחצי השנה האחרונה לא מבשרת טובות לניגריה שצפויה להיפגע מכך".
אם לא די בכך, בחודש מרץ 2015 התקיימו בניגריה בחירות ובעקבותיהן התחלף השלטון. הממשלה החדשה בניגריה כוננה רק בחודש נובמבר. שיכון ובינוי מדווחת על הקשיים בניגריה באותיות של קידוש לבנה:
"למועד פרסום הדוח, ניכרת עדיין אי וודאות באשר להיקפי ההשקעה הממשלתית הצפויים בעתיד הקרוב בתחום התשתיות בניגריה והאטה בפרסום מכרזי תשתית חדשים. אי וודאות זו מביאה להאטה השנה בהיקפי הביצוע של החברה בניגריה, בין היתר היות והחברה מתאימה את קצב ביצוע העבודות על ידה בהתאם לתקבולים המתקבלים בידה בפועל ולנוכח ההאטה הנוכחית בפועל בקצב התשלומים מממשלת ניגריה על רקע חילופי השלטון שם".
למרות זאת, בשיכון ובינוי צופים כי עיקר הפרויקטים בניגריה לא יושפעו באופן משמעותי מחילופי השלטון, מכיוון שהם בעלי חשיבות לאומית.
תזרים מזומנים – יהיה סוף טוב?
האם האופטימיות שמגלה הנהלת שיכון ובינוי ביחס למה שצופן העתיד לפרויקטים בניגריה מוצדקת? ימים יגידו. מה שבטוח זה שהמציאות הבעייתית בניגריה 
ניכרת בתוצאות של שיכון ובינוי כבר היום. תזרים המזומנים של שיכון ובינוי מפעילות שוטפת ברבעון השלישי היה נמוך ב-545 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה בשנת 2014. מתחילת השנה שיכון ובינוי רשמה תזרים מזומנים שלילי הסתכם ב-285.5 מיליון שקל.
החלק הארי של ההרעה בתזרים נובע משינוי ביתרת הלקוחות במגזר תשתית ובניה בחו"ל בסך 371 מיליון שקל. בשיכון ובינוי מסבירים את העלייה בסעיף הלקוחות בעיכובים בגביה בפעילות הקבוצה באפריקה ובעיקר בניגריה.
אם נחזור שלוש שנים אחורה בזמן, נגלה ששיכון ובינוי כבר הייתה במצב דומה. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2012 תזרים המזומנים המצומק הסתכם ב-30 מיליון שקל בלבד, ואז הגיע הרבעון הרביעי עם תזרים חזק וחריג של 528 מיליון שקל (ראו כתבה "הרבעון הרביעי שהציל את שיכון ובינוי")
בשיכון ובינוי מודל 2015, יהיה קשה יותר לשחזר את ה- Happy End של שנת 2012.
ראשית, התזרים השלילי שנצבר מתחילת השנה מציב אתגר גבוה יותר להנהלה.
שנית, לפי הדיווחים בתקשורת הזרה, הבעיות בניגריה לא עומדות להיעלם מחר בבוקר.
בהצלחה למנכ"ל הטרי של שיכון ובינוי, ירון קריסי, שלא זכה ל-100 ימי חסד.
אין לראות בפוסט זה ייעוץ / שיווק השקעות או תחליף לייעוץ / שיווק השקעות המתואמת אישית וספציפית ללקוח תוך התחשבות בנתוניו, צרכיו המיוחדים והאחרים.
האמור לעיל הנו למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד.
הקפידו לקרוא בעיון את תנאי השימוש באתר.
